יש אנשים שקשה להם פשוט להיות בשקט.
גם כשהכול בסדר, הראש כבר עסוק בדבר הבא: מה יהיה עם הכסף, הילדים, השינויים או האפשרות שלא נצליח להתמודד?
מבחוץ הכול יכול להיראות יציב, אבל בפנים אין תחושת ביטחון. ואז אנחנו מנסות לייצר אותה דרך שליטה: לתכנן, לבדוק, להחזיק הכול ולהיות מוכנות לכל תרחיש.
אבל ככל שאנחנו מנסות לשלוט יותר, החרדה לפעמים רק גוברת.
אז מה אנחנו באמת מחפשות?
הרבה פעמים אנחנו לא באמת מחפשות שליטה, אלא ביטחון.
ביטחון שיהיה בסדר, שלא נישאר לבד, שיהיה לנו מספיק ושנדע להתמודד גם כשדברים לא הולכים בדיוק כמו שתכננו.
חוויות של חוסר יציבות, אובדן או פחד יכולות להשאיר אותנו בדריכות, גם כשהחיים כבר השתנו. משהו בפנים עדיין ממשיך לשאול:
"אני בטוחה?"
הקשר למרכז השורש
בעולם ההוליסטי, מרכז השורש מסמל קרקוע, יציבות, שייכות וביטחון.
כשהביטחון שלנו נשען רק על מה שקורה בחוץ, כל שינוי קטן יכול לערער אותנו. אבל כשאנחנו מתחילות לבנות תחושת ביטחון פנימית, אנחנו לא חייבות לדעת ולשלוט בכל דבר כדי להרגיש בטוחות.
איך תדעי אם זה נוגע גם בך?
קשה לך עם חוסר ודאות.
שינויים מלחיצים אותך.
את חושבת הרבה על מה עלול להשתבש.
קשה לך לשחרר שליטה.
את זקוקה לתכנון כדי להירגע.
הגוף שלך נמצא בדריכות גם כשאין סכנה ממשית.
זה לא אומר שמשהו לא בסדר אצלך. לפעמים זו פשוט הדרך שלמדת להגן על עצמך.
איך מתחילים לבנות ביטחון מבפנים?
לא דרך ההבטחה ששום דבר רע לא יקרה, אלא דרך האמון שתדעי להתמודד גם אם משהו לא ילך כמתוכנן.
במקום לומר:
"אני חייבת לדעת שהכול יהיה בסדר."
אפשר לנסות לומר:
"גם אם אני לא יודעת מה יהיה, אני סומכת על עצמי שאדע להתמודד."
הניחי את כפות הרגליים על הרצפה, קחי כמה נשימות ושאלי את עצמך:
מה קורה איתי ממש עכשיו?
התרגול הזה עוזר לך לחזור מהפחד לגבי העתיד אל הרגע הנוכחי.
שאלה שכדאי לשאול
אם הצורך בשליטה חוזר שוב ושוב, שאלי את עצמך:
"ממה אני באמת מפחדת אם אשחרר שליטה?"
אולי מתחת לצורך הזה יש פחד להיפגע, להישאר לבד, להיכשל או לגלות שאין על מי להישען.
כשאנחנו מזהות את השורש, אפשר להתחיל לעבוד איתו ולא רק עם ההתנהגות שמופיעה מעליו.
כי המטרה היא לא לשלוט טוב יותר בחיים, אלא להרגיש מספיק בטוחה בתוכך, כדי שלא תצטרכי לשלוט בכל מה שקורה סביבך.